הכרם - משקאות חריפים בע"מ נ' משקאות חינאוי ג'ורג' חנויות (2004) בע"מ ואח'

החלטה

1.בפני 4 התנגדויות לביצוע שטרי חוב, שהדיון בהן אוחד. 4 שטרי החוב הוגשו לביצוע בהוצאה לפועל על ידי המשיבה, הכרם משקאות חריפים בע"מ, נגד המבקשים, מר תאופיק חינאוי (להלן:"המבקש"), ו-3 חברות שונות, כולן לפי שמותיהן שייכות למשפחת חינאוי.

ההתנגדויות שהוגשו זהות, ולמעשה הוגשה אותה התנגדות בשם 4 המבקשים בכל אחד מהתיקים (הגם שבכל תיק החייבים הם חברה אחת והמבקש, ובאחד התיקים רק המבקש).

2.קודם להגשת ההתנגדויות, ביקשה המשיבה בכל תיק ותיק הטלת עיקולים טרם אזהרה, עקב טענות שונות, לרבות טענה בדבר חוב בסך כ-290,000 ₪ של קבוצת חינאוי, ובחלק מהתיקים התקבלה בקשתה, ועיקולים הוטלו.

3.על פי ההתנגדויות, שנתמכו בתצהירו של המבקש ובתצהירו של אחד, מר זכי אבו מנה (להלן:"אבו מנה"), ששימש כמנהל בכל 3 החברות, פועלות החברות בשוק המשקאות האלכוהוליים, ונהגו לרכוש סחורה מאת המשיבה, עד שנת 2002. בשנה זו הבינו כי המשיבה, בשיטתיות, נמנעת מלשלם בונוסים שונים על פי תנאי ההתקשרות, וחדלו לעבוד איתה. לימים, עברו המושכות "לדור הצעיר" במשפחת חינאוי, ובשנת 2008 הוחלט לחדש את ההתקשרות, על פי הסכם מיום 5/2/08 (להלן:"ההסכם").

על פי הסכם זה, נקבעה הנחה מסוימת, נקבעו תנאי תשלום, ונקבע בונוס שנתי על הזמנות בהיקפים כפי שנקבע. אלא, שלאחר שנודע למשיבה, כי קבוצת חינאוי רכשה חברה ליבוא ושיווק משקאות, ובכך החלה להתחרות במשיבה, עלו היחסים על שרטון. נציג המשיבה החל להתכחש לסיכומים טלפוניים, והחל לדרוש עמידה במכסת מינימום (שלא הוסכמה, לטענת המבקשות), ולפתע, בחודש יולי 2008, החליטה המשיבה להפסיק את אספקת הסחורה לחברות המבקשות, בלא הודעה מוקדמת, "מהיום למחר", ואף החלה להפיץ שמועות אודות אי עמידת חברות הקבוצה בתשלומים, ובכך גרמה המשיבה נזקים חמורים למבקשות. כן הודיעה על ביטול ההסכם, כביכול עקב הפרתו ע"י המבקשות. בכך, לשיטת המבקשות, חפצה המשיבה, שוב, להתחמק מלשלם את הבונוס השנתי המוסכם.

4.משכך, ולאור טענות המבקשות אודות זכאותן לבונוס השנתי והנזק שנגרם להן, הודיעו המבקשות למשיבה שלא ישלמו לה את יתרת החוב בסך 101,723 ₪. לפי חישוב המבקשות, הבונוס המגיע עומד על 60,535 ₪, בחישוב על פי ינואר-יולי 2008 בלבד (ואמור היה להגיע לסכום גבוה יותר בחישוב שנתי, אילו נמשכה ההתקשרות, כ-77,000 ש"ח).

5.בנוסף טוענות המבקשות, כי הבקשה להטלת עיקולים הוגשה שלא בתום לב, שכן מתוך החוב הנטען בסך 290,000 ₪, היו אז בידי המשיבה שיקים מעותדים על סך 205,000 ₪ לערך, ושיקים של קבוצת חינאוי לא חוללו עד אז (ואף נפרעו בפועל).

6. עוד טוענים המבקשים לנזקים בגין ירידה במכירות עקב פעולות המשיבה, בסכום כולל של כ-800,000 ₪, כשסכום זה מפולח לפי כל חנות וחנות, בהשוואת החודשים יולי-אוקטובר של השנים 2007 ו-2008. נזקים נוספים, בגין פגיעה במוניטין, מעריכים המבקשים בכ-1,000,000 ₪.

7.בנוסף, צורף להתנגדויות תצהיר של אחד, מר ג'וני חדאד, אשר לא התייצב לדיון, והמבקשות ביקשו למשוך את תצהירו.

8.בדיון שהתקיים בפני, ביום 31/3/09, נחקר המבקש ארוכות, ואבו מנה נחקר קצרות אף הוא.

בחקירתו אישר המבקש, כי סניף ראשון לציון של הקבוצה לא נכלל בהסכם בין הצדדים, שכן לא היה קיים בעת חתימת ההסכם. הוא התקשה להגדיר כיצד הוא רואה את תחולת ההסכם על הסניף החדש, לאחר פתיחתו. הוא עמד על כך שלא היו חריגות בתשלום למעט יום או יומיים, ואף אלה בהסכמה, אולם כשעומת מול קבלות אישר כי היו גם חריגות ארוכות יותר מלוח התשלומים, ובמיוחד בעת הפסקת ההתקשרות. כן התקשה בהסברת חישובי הבונוס בתצהירו והתאמתם לאמור בהסכם.

אבו מנה אישר, כי המיתון בארץ השפיע אף הוא על הירידה במכירות, אף לא באופן דרסטי, וחזר על הטענה, כי כל חריגה בתשלום היתה באישור נציג המשיבה.

9.הצדדים סיכמו טענותיהם בכתב. המבקשים הדגישו, כי מסירת שטר החוב היתה על תנאי שהמשיבה, מצידה, תעמוד בתנאי ההתקשרות, ולא כך היה. כן חידדו את אופן חישוב הבונוס המגיע להם על פי ההסכם, ואת חישובי הנזקים שנגרמו להם.

המשיבה, מצידה, התמקדה, כטענת סף, בכתוב על גבי השטרות, כי עושיהם מוותרים על טענות קיזוז העומדות להם. בנוסף, טענה המשיבה, כי המבקשים טעו בחישוב הבונוס המגיע להם, כביכול, וניסיונותיהם ליישב טעויות אלה הוא ניסיון דחוק ובלתי סביר. עוד לדבריה, מאחר ועומדת למשיבה, על פי ההסכם, זכות ביטולו בהודעה של 14 יום, לא ניתן לייחס נזקים על פני חודשים שלמים לעצם הודעת הביטול לאלתר. ככלל, טוענת המשיבה, כי טענות הקיזוז לא הוצגו באופן מפורט מספיק, כנדרש בפסיקה.

10.לפי הוראות סעיף 81א (ג) לחוק ההוצאה לפועל, תשכ"ז – 1967, תידון התנגדות לביצוע שטר כדרך שדנים בבקשת רשות להתגונן.

דין הבקשה להידחות, וזאת מהטעם העקרוני, כי כטענת המשיבה, ויתרו המבקשים, בכל אחד ואחד משטרי החוב, במפורש, על האפשרות להעלות טענת קיזוז נגד השטרות.

טענותיהם של המבקשים כולן, הן טענות קיזוז – אם קיזוז הבונוס המגיע, ואם קיזוז הנזקים שנגרמו, לכאורה, ולפיכך, והגם שהן יכולות להוות בסיס ראוי, אולי, לתביעה נגדית, אם תוגש כזו, אין הן יכולות להוות הגנה בפני שטרי החוב.

אעיר, כי לגוף העניין, יתכן שהייתי מקבל את הבקשה, לאור טענות הקיזוז, שכן איני שותף לדעת המשיבה, כי טענות אלה לא הועלו בפירוט נדרש, או כי לא ניתן היה להעלותן עקב זכות הביטול בתוך 14 יום. אמת, הסברי המבקשים לאופן חישוב הבונוסים שגויים, אולם חרף זכות הביטול ההסכמית, ביטול לאלתר יכול ויגרום נזקים שישפיעו למשך מספר חודשים קצר, עד לחידוש אספקת מלאי שוטפת ומסודרת, ודי בנזקים אלה כדי להביא לטענת קיזוז העולה בסכומה על סכום החוב המצטבר הנטען.

עם זאת, כאמור, איני נדרש לטענות אלה, באשר המבקשים ויתרו על אפשרות העלאתן במסגרת דיונית זו, ובכך ידיהם כבולות.